חשוב: המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. לכל שאלה לגבי העסק שלכם, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בקניין רוחני.
למה השמעת מוזיקה בעסק היא "ביצוע פומבי"?
חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, מעניק ליוצר זכות בלעדית לבצע את היצירה בפומבי. "ביצוע פומבי" כולל השמעה של יצירה במקום ציבורי או במקום שלציבור יש גישה אליו. עסק שפתוח לקהל, כמו מסעדה, חנות, מספרה או חדר כושר, נחשב מקום כזה. לכן השמעת מוזיקה מוגנת בו מחייבת, ככלל, רישיון מבעלי הזכויות או מהגופים שמנהלים את הזכויות בשמם.
מי הם בעלי הזכויות במוזיקה?
בכל שיר מוקלט יש כמה שכבות של זכויות:
- היצירה עצמה (הלחן והמילים): שייכת למלחינים, לכותבים ולמו"לים. בישראל אקו"ם פועלת כגוף לניהול משותף של זכויות אלה.
- ההקלטה: הזכויות בהקלטה עצמה. בישראל הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות גובה תמלוגים על השמעת מוזיקה מוקלטת.
- המבצעים (זמרים ונגנים): זכויותיהם מוסדרות בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984, ומנוהלות על ידי גופים המייצגים מבצעים, כמו עיל"ם ואשכולות.
במילים אחרות: עסק שמשמיע מוזיקה מסחרית מוכרת עשוי להידרש להסדיר רישיון מול יותר מגוף אחד. גובה התשלום נקבע בדרך כלל לפי פרמטרים כמו גודל המקום, מספר האנשים ואופי השימוש במוזיקה.
מה הסיכון אם לא מסדירים?
לפי סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ש"ח לכל הפרה. בפועל, עסקים מקבלים לעיתים פניות ודרישות תשלום מהגופים המנהלים את הזכויות. לכן כדאי להסדיר את הנושא מראש, ולא אחרי שמגיע מכתב.
"אבל אני משלם על מנוי סטרימינג"
מנוי אישי לשירות סטרימינג לא הופך את ההשמעה בעסק למורשית. תנאי השימוש של שירותים כאלה מגדירים בדרך כלל שימוש אישי ולא מסחרי. לפי מקורות משפטיים בישראל, החובה לרישיון חלה בלי קשר לאמצעי ההשמעה: רדיו, טלפון, אתר, YouTube או אפליקציה. הרחבנו על כך במאמר האם אפשר להשמיע Spotify או YouTube בעסק.
ואיך זה עובד עם מוזיקת AI?
כשהמוזיקה נוצרת במיוחד לשירות ואינה לקוחה מהרפרטואר המסחרי, תמונת הזכויות שונה: הזכויות מוסדרות בין ספק השירות לבין הלקוח, לפי הסכם ההתקשרות. ב-EIV Music המוזיקה מסופקת במודל ללא תמלוגים לשימוש דרך מערכת EIV Music. חשוב לדעת שההגדרה חלה רק על המוזיקה שמושמעת דרך המערכת. רדיו, טלוויזיה, פלייליסטים פרטיים או קבצים אחרים שמושמעים בעסק אינם חלק מהשירות, ועשויים לחייב רישיון נפרד. הפירוט המלא נמצא בהבהרה המשפטית.
צ'קליסט קצר לבעל העסק
- מה בדיוק מושמע אצלכם: מוזיקה מסחרית, מוזיקה ייעודית לעסקים, רדיו או טלוויזיה?
- מי מספק את המוזיקה, ומה כתוב בהסכם לגבי הזכויות?
- האם יש בעסק מקורות מוזיקה נוספים שאינם חלק מהשירות?
- האם התקבלה פנייה מגוף זכויות? אם כן, כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני שמשיבים.
מצבים נפוצים בעסקים
מסעדה שמשמיעה רדיו
לפי מקורות משפטיים בישראל, גם השמעת רדיו בעסק נחשבת ביצוע פומבי. העובדה שהתחנה עצמה משלמת תמלוגים על השידור אינה מכסה בהכרח את ההשמעה הפומבית בעסק.
חנות שמשמיעה פלייליסט מהטלפון
זה המצב הנפוץ ביותר. המנוי לשירות הסטרימינג הוא אישי, וההשמעה לקהל בחנות היא שימוש אחר.
אירוע חד-פעמי בעסק
הופעה, DJ או אירוע מיוחד עשויים לדרוש הסדר נפרד. כדאי לבדוק מראש, ולא אחרי האירוע.
עסק עם מוזיקה ייעודית לעסקים
כאן המצב תלוי בספק ובהסכם. חשוב לקרוא מה בדיוק כלול, על איזו מוזיקה ההסכם חל, ומה האחריות של כל צד.
מה לשאול ספק מוזיקה לעסקים
- מאיפה מגיעה המוזיקה, ומי מחזיק בזכויות בה?
- מה בדיוק כלול בהסכם לגבי השמעה בעסק?
- האם ההסכם חל רק על מוזיקה שמושמעת דרך המערכת שלכם?
- מה קורה אם מגיעה פנייה מגוף זכויות?
- האם אפשר לקבל את תנאי הרישוי בכתב?
אם הגיעה דרישת תשלום
- לא להתעלם, אבל גם לא לשלם מיד.
- לרכז מה מושמע בעסק, ממתי ומאיזה מקור.
- לבדוק אם יש הסכם עם ספק מוזיקה, ומה כתוב בו.
- להתייעץ עם עורך דין המתמחה בקניין רוחני לפני שמשיבים.
